שיצו: אופי, אילוף, טיפוח ובריאות

שיצו בקצרה

גובה טיפוסי

20–28 ס"מ

משקל טיפוסי

4.1–7.3 ק"ג

פעילות

מתונה

טיפוח פרווה

גבוה

התאמה לדירה

בדרך כלל טובה

רגישות לחום

דורשת זהירות

אופי נפוץ

חברותי ואוהב אדם

תוחלת חיים

כ־10–18 שנים

לפי תקן הגזע, הגובה הטיפוסי הוא כ־20–28 ס"מ והמשקל כ־4.1–7.3 ק"ג. מדובר בגזע שפותח בעיקר ככלב לוויה, ולא ככלב עבודה.

הנתונים מתארים מאפיינים טיפוסיים של הגזע. הגיל, המבנה והבריאות של כל כלב עשויים להשתנות.

מאיפה הגיע השיצו?

לשיצו היסטוריה ארוכה ככלב לוויה. שורשיו קשורים לכלבים טיבטיים קטנים שהגיעו לסין, והגזע התפתח במשך מאות שנים סביב החצר הקיסרית הסינית. משמעות השם Shih Tzu קשורה ל"כלב אריה", על רקע הקשר התרבותי של האריה לבודהיזם. וזו נקודה שעוזרת להבין את האופי שלו גם היום. השיצו לא פותח לצורך רעיית צאן, שמירה על שטחים גדולים, משיכת מזחלות או מרדף.

הוא פותח בראש ובראשונה להיות כלב לוויה שחי בקרבת בני אדם. זה לא אומר שכל שיצו יהיה זהה, אבל זה כן מסביר למה רבים מהם מחפשים קרבה רבה מאוד למשפחה.

איך האופי של שיצו?

באופן כללי, שיצו נחשב לכלב חברותי, שובב, אוהב אדם ומסתגל יחסית. תקן הגזע של AKC מתאר את הטמפרמנט הרצוי כידידותי, שמח, חיבה וביטחון כלפי אנשים. אבל כאן חשוב לעשות הבחנה. גזע נותן לנו נטיות, לא הבטחה. שיצו אחד יכול לרוץ לכל אדם ברחוב. שיצו אחר יהיה הרבה יותר שמור. אחד יחיה מצוין עם כלבים. אחר לא ייהנה במיוחד מכלבים זרים.

הגנטיקה חשובה, אבל גם הסוציאליזציה, הגידול, הניסיון של הכלב והאופן שבו המשפחה מתנהלת איתו. לכן לא הייתי קונה גור רק בגלל משפט כמו "שיצו תמיד טוב עם ילדים" או "שיצו אף פעם לא תוקפני". אין גזע שנותן פטור מחינוך ומהיכרות עם הכלב הספציפי.

האם שיצו מתאים לדירה?

בדרך כלל כן. זה אחד היתרונות הגדולים של הגזע עבור משפחות שחיות בעיר. השיצו קטן יחסית ואינו דורש שטח גדול כדי לנוע בנוחות בבית. ה-AKC מציין שהוא יכול להתאים מאוד לחיים בדירה ולבתים ללא חצר גדולה. אבל חשוב לא לבלבל בין: "מתאים לדירה" לבין: "לא צריך לצאת מהבית". שיצו עדיין צריך לצאת. הוא צריך להריח. לפגוש את העולם. להפעיל את הגוף. להשתמש במוח. וללמוד להתמודד עם הסביבה.

כלב קטן שמבלה כמעט את כל חייו על הידיים או בתוך הבית עלול לפתח פחדים, נביחות ובעיות התנהלות בחוץ בדיוק כמו כל כלב אחר.

כמה פעילות שיצו צריך?

שיצו אינו כלב עבודה בעל דרישות פעילות כמו רועה בלגי או בורדר קולי. לרוב מתאימים לו טיולים יומיים קצרים עד בינוניים ומשחק בבית. AKC מתאר את צרכי הפעילות שלו כמתונים יחסית ומציין שטיולים קצרים ומשחק בבית יכולים להתאים לגזע. אבל אני פחות אוהב לתת מספר קבוע של דקות לכל שיצו. גור צעיר, כלב בוגר וכלב בן 12 אינם זקוקים לאותו דבר. גם מזג האוויר בישראל משנה מאוד.

המטרה היא למצוא איזון בין טיולים, רחרוח, משחק, למידה ומנוחה. שיצו לא חייב לחזור מכל טיול מותש.

טיול טוב הוא לא רק כמה רחוק הלכתם, אלא כמה הכלב הצליח להשתמש בגוף ובחושים שלו.

נקודה קריטית בישראל: שיצו וחום

זה אחד הדברים החשובים ביותר לדעת לפני שבוחרים בגזע. השיצו הוא כלב בעל מבנה פנים קצר, כלומר גזע ברכיצפלי. בנוסף, יש לו פרווה משמעותית. ה-Royal Veterinary College כולל את השיצו בין הגזעים קצרי הפנים ומציין שבאופן כללי לכלבים ברכיצפליים יש סיכון מוגבר לבעיות הקשורות לנשימה ולחום. PDSA מציינים שגם שיצו נמצא בין הגזעים שנמצאים בסיכון מוגבר למכת חום. ובישראל זה לא פרט קטן.

בקיץ, טיול בשעה שבה עבור כלב אחר פשוט "חם" יכול להיות הרבה יותר קשה עבור שיצו. אני מעדיף בקיץ: טיולים משמעותיים בשעות הקרירות יותר. יציאות קצרות יותר בשעות חמות. גישה קבועה למים. הימנעות מפעילות אינטנסיבית בחום. ותשומת לב לאופן שבו הכלב נושם ומתאושש.

נשימה רועשת באופן קבוע אינה משהו שצריך לקבל אוטומטית כ"ככה שיצו נושם".

הנחיות מקצועיות עדכניות לגבי כלבים קצרי פנים מדגישות שנשימה רועשת במנוחה או בפעילות קלה יכולה להצביע על מחלת דרכי נשימה ולא צריכה להיחשב למצב תקין של הגזע.

האם שיצו קל לאילוף?

כן – אבל אל תתנו לגודל שלו לעבוד נגדכם. אחת הטעויות הגדולות עם כלבים קטנים היא שאנחנו מאפשרים להם דברים שלא היינו מאפשרים לכלב ששוקל 35 ק"ג. השיצו קופץ? "זה קטן, לא מפריע." נובח בדלת? "זה רק שיצו." מסרב ללכת? מרימים אותו. לא מגיע כשקוראים לו? הולכים לקחת אותו. בסוף מתקבל כלב שמעולם לא באמת נדרש ללמוד כיצד להתנהל. השיצו בהחלט מסוגל ללמוד.

AKC ממליץ על עבודה הדרגתית מבוססת תגמול ומציין שסוציאליזציה ואילוף מגיל צעיר חשובים עבור הגזע. המפתח הוא עקביות. לא כוח. לא צעקות. ולא ויתור בכל פעם שהכלב נראה חמוד.

מה כדאי ללמד גור שיצו?

אני לא הייתי מתחיל מעשר פקודות. הייתי מתחיל מהחיים. שם ותגובה לבעלים. חינוך לצרכים. קריאה. הליכה ברצועה. "למקום". הישארות קצרה לבד. מגע וטיפוח. יכולת להירגע. חשיפה לאנשים, כלבים, קולות ומשטחים. אלה הדברים שישפיעו הרבה יותר על המשפחה מאשר גור בן ארבעה חודשים שיודע לבצע "ארצה" מושלם אבל צורח כשהוא נשאר לבד לחמש דקות.

רוצים להתחיל מהמיומנויות הבסיסיות? קראו על ציות בסיסי ותקשורת ←

חינוך שיצו לצרכים

חינוך לצרכים הוא אחד הנושאים שכדאי להתחיל לעבוד עליהם כבר עם הגעת גור שיצו הביתה. העקרונות אינם שונים בגלל שהכלב שיצו. מוציאים באופן תכוף. אחרי שינה. אחרי אוכל. אחרי משחק. אחרי שתייה משמעותית. ומתגמלים מיד כשהגור עושה במקום הרצוי. הבעיה עם כלבים קטנים היא שקל יותר לפספס.

שלולית קטנה בפינה לא תמיד מושכת תשומת לב כמו אצל כלב גדול, ולכן התנהגות יכולה להימשך זמן רב בלי שמבינים שהשגרה לא בנויה נכון. גם שלפוחית קטנה וגיל צעיר משפיעים על היכולת להתאפק.

אם הגור עושה בבית, לא מענישים אותו לאחר שמצאתם את הפספוס. משפרים את התזמון וההשגחה.

לעוד כלים לבניית שגרה עקבית בבית: שגרת חיים יציבה ונוחה עם הכלב ←

שיצו ונביחות

שיצו אינו בהכרח כלב רועש במיוחד, אבל כלבים קטנים רבים לומדים מהר להשתמש בנביחות. צלצול בדלת. אדם במסדרון. כלב בחלון. הבעלים מכינים אוכל. רוצים שיעלו אותם לספה. התגובה של המשפחה קובעת הרבה. אם כל נביחה גורמת מיד לאדם להגיע, לדבר עם הכלב או לתת לו משהו, ייתכן שהנביחות מתחילות להשתלם. מצד שני, נביחות יכולות להופיע גם מתוך פחד, דריכות או עוררות. לכן אני לא מטפל בכל נביחה באותה דרך. אני בודק:

מה גרם לה. מה הכלב רוצה להשיג. ומה קורה מיד אחריה.

האם שיצו מתאים לילדים?

שיצו יכול להיות כלב משפחתי מצוין. AKC מתאר אותו כגזע שנוטה להיות חיבה כלפי ילדים. אבל מדובר בכלב קטן. וזה חשוב. ילד קטן שרץ, נופל על הכלב, מרים אותו בצורה לא נכונה או מחבק אותו בכוח יכול לפצוע אותו או לגרום לו להרגיש לכוד. לכן הכללים שאני נותן למשפחה עם שיצו הם אותם כללי בטיחות בסיסיים שאני נותן עם כל כלב: לא מפריעים בזמן שינה. לא מכניסים ידיים לקערת האוכל. לא מרימים ללא צורך.

לא מצמידים פנים לפנים. וכשהכלב הולך למיטה שלו – נותנים לו לנוח. "הוא קטן" לא אומר שהוא צעצוע.

האם שיצו מסתדר עם כלבים אחרים?

הרבה שיצו יכולים להסתדר יפה מאוד עם כלבים אחרים, אבל שוב – אין הבטחה של גזע. החשיפה בגיל צעיר חשובה. אבל חשיפה נכונה אינה אומרת שהגור צריך לשחק עם כל כלב שהוא רואה. אני רוצה שגור שיצו ילמד גם: לעבור ליד כלב בלי להגיע אליו. לראות כלב ולהמשיך ללכת. לשחק כשהמשחק מתאים. ולהתרחק כשצריך. כלב שלמד שכל כלב ברחוב הוא הזמנה למשחק עלול בהמשך להתחיל למשוך, לנבוח ולהתוסכל כשהרצועה מונעת ממנו להגיע.

האם שיצו יכול להישאר לבד?

כן, אבל צריך ללמד את זה. השיצו פותח ככלב לוויה והוא בדרך כלל מכוון מאוד לבני אדם. AKC מציין שהגזע אוהב מאוד חברה אנושית ושפרקי בידוד ארוכים יכולים להיות קשים עבור חלק מהכלבים. לכן עם גור שיצו אני לא מחכה ליום שבו המשפחה חוזרת לעבודה ואז משאירה אותו לבד לשמונה שעות. מתחילים מוקדם יותר. הגור נח במיטה גם כשאתם זזים בבית. נשאר לרגע בחדר אחר. מתרגל יציאות קצרות.

ובהדרגה מאריכים בהתאם להתנהגות שלו. המטרה היא לא ליצור "כלב עצמאי" בכך שמתעלמים ממנו כשהוא במצוקה. המטרה היא לבנות עצמאות באופן שהגור מסוגל ללמוד.

טיפוח שיצו הוא חלק מהגידול – לא רק עניין של יופי

פחות נשירה אינה פחות תחזוקה. טיפוח טוב מתחיל בהרגלה למגע, לא רק בתספורת.

השיצו דורש טיפוח משמעותי. בפרווה ארוכה יכולה להידרש הברשה יומיומית כדי למנוע קשרים. AKC מציין גם צורך בתחזוקת אזור הפנים והעיניים, רחצה תקופתית וטיפול שוטף בפרווה; בעלי שיצו רבים בוחרים בתספורת קצרה יותר כדי להקל על התחזוקה. אבל מבחינת מאלף, יש פה עוד נקודה: צריך ללמד את הכלב שמותר לטפל בו.

אם מגיל צעיר כל הברשה הופכת לרדיפה בבית, כל ניגוב פנים הוא מאבק וכל תספורת מתחילה בכך שמחזיקים את הגור בכוח – אל תתפלאו אם בגיל שנתיים הטיפוח קשה. אני מתחיל הרגלה בצורה קצרה: מגע בכפה. תגמול. מגע באוזן. תגמול. מברשת עוברת פעם אחת. תגמול. נגיעה באזור הפנים. הפסקה. אנחנו בונים סבילות לפני שאנחנו דורשים טיפול של חצי שעה.

האם שיצו משיר שיער?

אחד הדברים שמושכים אנשים לגזע הוא שהפרווה שלו נוטה להשאיר פחות שיער חופשי בבית בהשוואה לגזעים מסוימים אחרים. אבל חשוב להבין: פחות נשירה לא אומר פחות טיפוח. ההפך יכול להיות נכון. השיער עלול להסתבך ולהיווצרו קשרים, ולכן התחזוקה יכולה להיות גבוהה מאוד גם אם הבית עצמו לא מתמלא בפרווה.

וגם "לא משיר" אינו אומר "היפואלרגני לחלוטין". אלרגיה לכלבים יכולה להיות קשורה גם לחלבונים בקשקשים וברוק, לא רק לכמות השיער שאתם רואים על הספה.

האם צריך לספר שיצו?

אם שומרים פרווה מלאה וארוכה, היא דורשת תחזוקה משמעותית. למשפחה שאינה רוצה או מסוגלת להבריש באופן עקבי, תספורת קצרה יותר יכולה להיות פתרון מעשי. הבחירה צריכה לקחת בחשבון את מצב הפרווה, העור, מזג האוויר והיכולת של המשפחה לתחזק אותה. הדבר שאני כן הייתי נמנע ממנו הוא להגיע למצב שבו מחכים עד שהפרווה מלאה בקשרים ורק אז הטיפול הופך לכואב וממושך.

הרגלה טובה למספרה מתחילה עוד כשהגור צעיר, הרבה לפני התספורת הראשונה המורכבת.

מה חשוב לדעת על בריאות שיצו?

כאן צריך להיות מאוזנים. אין סיבה להציג כל שיצו ככלב חולה. מחקר גדול של Royal Veterinary College שפורסם ב־2024 מצא שבמדגם בריטי של כלבי שיצו, הבעיות השכיחות כללו מחלות חניכיים ושיניים, בעיות בשקים אנאליים ובעיות אוזניים. פרופיל הבריאות הכללי היה טוב מזה שתועד בחלק מגזעי הכלבים קצרי הפנים האחרים. מצד שני, מבנה הפנים הקצר עדיין חשוב.

RVC מציינים שלברכיצפליה יש קשר אפשרי לקשיי נשימה ולבעיות עיניים, וה-Kennel Club כולל גם בדיקות עיניים בין בדיקות הבריאות הרלוונטיות לשיצו. לכן הייתי שם לב במיוחד ל: נשימה. יכולת להתמודד עם חום. עיניים. שיניים. עור ואוזניים. ברכיים ותנועה. כלב שמתקשה לנשום במאמץ קל, מתעייף בצורה חריגה, סובל מבעיות עיניים חוזרות או מראה כאב אינו "פשוט שיצו". פונים לווטרינר.

כמה זמן שיצו חי?

אחד היתרונות של כלבים קטנים הוא שתוחלת החיים שלהם בדרך כלל ארוכה יחסית. טווחי תוחלת חיים מקובלים לשיצו יכולים להגיע לכ־10–18 שנים, אך אין דרך לנבא מראש כמה יחיה כלב מסוים. במחקר הבריטי של Royal Veterinary College דווח על גיל ממוצע של כ־12.7 שנים בעת המוות במדגם שנבדק. גנטיקה, משקל, בריאות, איכות הטיפול, תזונה, פעילות ומעקב רפואי משפיעים כולם.

לכן כשמביאים שיצו, צריך לחשוב לא רק על הגור החמוד של השנה הראשונה. אתם עשויים להכניס למשפחה חבר שילווה אותה יותר מעשור.

למי שיצו מתאים?

שיצו יכול להתאים מאוד לאדם או למשפחה שרוצים כלב קטן וחברותי שחי קרוב אליהם, ומתאים יחסית לחיים בתוך הבית. הוא יכול להיות בחירה טובה לדירה. הוא יכול להתאים למשפחה. הוא יכול להתאים גם לאדם שלא רוצה כלב שדורש כמה שעות של פעילות אינטנסיבית בכל יום. אבל הוא פחות מתאים למי שרוצה: כלב ספורטיבי לפעילות מאומצת בחום. כלב שכמעט אינו דורש טיפוח.

כלב שאפשר להשאיר שעות ארוכות לבד בלי לבנות לכך הרגלה. או כלב "קטן שלא צריך להשקיע בו".

לפני שקונים או מאמצים שיצו

אל תבחרו רק לפי צבע, פרווה או תמונה. אם מדובר בגור ממגדל, שאלו על הבריאות של ההורים ועל בדיקות רלוונטיות. באופן כללי, גופי כלבנות מקצועיים ממליצים להשתמש בבדיקות בריאות של כלבי הרבייה כדי להפחית סיכון להעברת בעיות תורשתיות. אני גם רוצה לראות את הגור עצמו. איך הוא נע. איך הוא נושם. איך הוא מגיב לאדם חדש. באיזו סביבה גדל. והאם ההורים נראים בריאים ומתפקדים.

אל תבחרו את הגור רק לפי המשפט "זה הכי קטן בשגר".

טעות נפוצה: הופכים את השיצו לתינוק במקום לכלב

זו אולי הטעות ההתנהגותית הכי חשובה בגידול גזע קטן. השיצו רוצה לרחרח? מרימים אותו. רואה כלב? מרימים אותו. מפחד? מרימים אותו. לא רוצה ללכת? מרימים אותו. עכשיו יש לנו כלב קטן שחלק גדול מהחיים קורה לו מהידיים של הבעלים. יש כמובן מצבים שבהם צריך להרים כלב קטן לצורך בטיחות. אבל ברוב חיי היום-יום, הוא עדיין צריך לקבל הזדמנות להיות כלב. ללכת. לרחרח. ללמוד. לקבל החלטות.

ולפתח ביטחון בסביבה כשהרגליים שלו על הקרקע.

שאלות נפוצות על שיצו

שיצו הוא קטן – אבל צריך לגדל אותו כמו כלב

זו אולי הנקודה המרכזית שאני רוצה שבעל שיצו ייקח מהמאמר הזה. הגודל הקטן שלו הוא יתרון עצום בהרבה בתים. אבל הוא גם הסיבה שבעלים לפעמים מוותרים על דברים חשובים. לא מלמדים הליכה כי קל להחזיק אותו. לא מלמדים קריאה כי קל לתפוס אותו. לא עובדים על פחד כי אפשר להרים אותו. לא מטפלים בקפיצות כי הן לא מפילות אף אחד.

אם מתייחסים אליו ככלב ולא כאביזר קטן לבית, השיצו יכול להיות בן לוויה מצוין למשפחה במשך שנים רבות.

נותנים לו ללמוד. נותנים לו להריח. בונים גבולות. מרגילים לטיפוח. מלמדים להישאר לבד. ומגנים עליו מהחום ומהסיכונים שמתאימים למבנה הגוף שלו. ב-PawZone אפשר לעבוד עם גורי שיצו וכלבים בוגרים על חינוך לצרכים, נשיכות, הליכה ברצועה, קריאה, רגיעה בבית, הישארות לבד ובעיות התנהגות שהתפתחו לאורך הדרך.