מלטז: אופי, אילוף, טיפוח ובריאות

מלטז בקצרה

שם בינלאומי

Maltese

גובה טיפוסי

18–23 ס"מ

משקל לפי תקן

עד כ־3.2 ק"ג

תוחלת חיים

12–15 שנים

אופי נפוץ

חברותי, ערני ושובב

פעילות גופנית

נמוכה–בינונית

התאמה לדירה

גבוהה

טיפוח פרווה

גבוה

נשירה

נמוכה יחסית

יכולת אילוף

טובה מאוד

הישארות לבד

הרגלת עצמאות

התאמה לילדים

עם השגחה

משקל וגובה לפי נתוני AKC. מאפייני אופי ופעילות הם תיאורים כלליים, וכל כלב עשוי להיות שונה.

לפי AKC, מלטז בוגר הוא כלב זעיר בגובה של כ-7-9 אינץ', במשקל של פחות מ-7 פאונד ובעל תוחלת חיים טיפוסית של 12-15 שנים.

מאיפה הגיע המלטז?

מלטז הוא גזע עתיק מאוד ממשפחת כלבי הלוויה הקטנים של אזור הים התיכון. אבל אפילו כאן יש פרט מעניין: השם "Maltese" לא בהכרח מוכיח שהגזע נוצר דווקא באי מלטה כפי שמקובל לחשוב. תקן ה-FCI מציין שמקורו באזור מרכז הים התיכון, וששורש השם קשור למילה שמית שהתייחסה לנמל או מקום מקלט. כלבים קטנים מסוג זה חיו בערי נמל וסייעו בעבר גם בציד מכרסמים במחסנים ובספינות. עם השנים התפקיד שלו הפך בעיקר לכלב לוויה.

וזה עדיין מורגש מאוד באופי. המלטז בדרך כלל רוצה להיות קרוב לבני האדם שלו, להשתתף במה שקורה בבית ולקבל תשומת לב. אבל "כלב לוויה" לא אומר "כלב שלא צריך לעשות שום דבר".

איך האופי של מלטז?

לפי תקן הגזע של AKC, המלטז אמור להיות עדין וחיבה, אבל גם ערני, מלא חיים ושובב. וזה תיאור די טוב למה שאני רוצה שאנשים יבינו לגבי הגזע. מלטז יכול להיות כלב מאוד נעים בבית, אבל הוא לא בהכרח פסיבי. הוא יכול להיות סקרן. להתרגש מאנשים. ללמוד מהר. להיות עירני לקולות. לרוץ ולשחק. ואפילו להשתתף בציות ובאג'יליטי למרות הגודל. AKC מציין שהגזע אינטליגנטי ואתלטי מספיק כדי להשתתף גם בענפי ספורט כלבני.

כמובן, כלב ספציפי יכול להיות יותר חברותי, יותר חששן, יותר קולני או יותר עצמאי.

הגזע נותן לנו כיוון. הוא לא כותב מראש את האישיות של הכלב.

האם מלטז מתאים לדירה?

כן, בדרך כלל מאוד. הגודל שלו הופך אותו לנוח מאוד לחיים בעיר ובדירה. אבל שוב – דירה קטנה אינה הבעיה. הבעיה מתחילה כשהמסקנה היא: "הוא קטן, אז הוא לא צריך טיולים." מלטז עדיין צריך לצאת החוצה. להריח. לפגוש את העולם. ללכת על משטחים שונים. לראות אנשים וכלבים. ולהשתמש בראש. AKC מציין שהגזע אינו דורש פעילות גופנית עצומה ושטיולים ומשחק יומיומי יכולים לענות על הרבה מצרכיו.

לכן הוא מתאים מאוד גם לאנשים שלא מחפשים כלב לריצות של עשרות קילומטרים. אבל הוא לא אמור לבלות את כל חייו בין הספה לידיים של הבעלים.

כמה פעילות מלטז צריך?

אני לא אוהב לתת מספר מדויק של דקות לכל כלב מהגזע. גור בן ארבעה חודשים אינו כמו כלב בן חמש. וכלב מבוגר אינו כמו צעיר. במלטז אני רוצה לראות שילוב של: טיולים. רחרוח. משחק קצר. אילוף. פעילות מנטלית. ומנוחה. לא צריך להתיש אותו. גם בגלל גודלו אין צורך לבנות יום של פעילות אינטנסיבית רק כי "כלב עייף הוא כלב טוב".

מלטז צריך לקבל חיים מעניינים – לא להיות מותש כדי שלא יפריע.

האם מלטז קל לאילוף?

כן, בהחלט. מלטז הוא כלב אינטליגנטי ויכול ללמוד מהר מאוד. AKC מציין שהוא לומד במהירות, אך שבחלק מהכלבים יכולה להיות נטייה לעצמאות או עקשנות ולכן עקביות ותגמול חשובים מאוד. אני חושב שהאתגר העיקרי בגזע לא תמיד נמצא בכלב. הוא נמצא בבעלים. כשכלב גדול עושה משהו לא רצוי, אנחנו מרגישים צורך לטפל בזה. כשהמלטז הקטן עושה אותו דבר, קל יותר לצחוק. הוא קופץ על אנשים? "חמוד." מושך ברצועה? "מה כבר הוא יכול למשוך?"

נובח על אורחים? "הוא שומר." לא מגיע כשקוראים? פשוט הולכים ומרימים אותו. הבעיה היא שהכלב לומד בדיוק מההתנהלות הזאת.

רוצים לבנות מיומנויות בסיסיות גם מחוץ לבית? מידע על אילוף בסיסי ותקשורת ב־PawZone ←

מה כדאי ללמד גור מלטז קודם?

לא הייתי מתחיל עם עשרים פקודות. הבסיס חשוב הרבה יותר. תגובה לשם. קריאה. חינוך לצרכים. הליכה ברצועה. "למקום". הישארות לבד. טיפול בפרווה. מגע בכפות. ניקוי אזור הפנים. בדיקת שיניים. חשיפה לאנשים ולכלבים. והיכולת לנוח גם כשאתם בבית. אלה הדברים שמשפיעים על החיים שלכם הרבה יותר מגור שיודע לתת יד אבל לא מסוגל להישאר לבד עשר דקות.

חינוך מלטז לצרכים

גור קטן אינו פטור מחינוך לצרכים: יציאות מתוזמנות, תגמול בחוץ והשגחה בבית הם הבסיס להתקדמות.

זה נושא חשוב במיוחד אצל בעלי כלבים קטנים. ולא בגלל שמלטז "לא מסוגל ללמוד צרכים". הוא בהחלט מסוגל. אבל אצל גור קטן יש כמה דברים שדורשים מהבעלים להיות מדויקים יותר. הוא קטן. השלפוחית קטנה. גם הפספוס קטן. ולכן קל לפספס את העובדה שהגור כבר התרגל לעשות בפינה מסוימת בבית. העיקרון הוא אותו עיקרון של כל גור. מוציאים לאחר שינה. לאחר אוכל. לאחר משחק. לאחר שתייה. ובמרווחים שמתאימים לגיל ולגור הספציפי.

כשהוא עושה בחוץ – תגמול מגיע מיד. אם גיליתם שלולית עשר דקות אחרי האירוע, אין שום ערך בכעס.

חינוך לצרכים נבנה דרך תזמון, ניהול והשגחה – לא באמצעות הפחדה לאחר הפספוס.

מלטז ונביחות

מלטז יכול להיות כלב ערני מאוד. הוא שומע תנועה במסדרון. מישהו עולה במדרגות. הדלת נפתחת. כלב עובר מתחת לחלון. ומתחילות נביחות. זה לא אומר שכל מלטז יהיה נבחן. אבל אם כל נביחה גורמת למשפחה להתעסק איתו, לדבר אליו או להרים אותו – אפשר לחזק את ההתנהגות בלי להתכוון. אני בודק קודם למה הכלב נובח. התראה? פחד? התרגשות? דרישה? תסכול? ורק אז מחליטים כיצד לעבוד. לדוגמה, סביב דלת אפשר ללמד תגובה אחרת: צלצול. מעבר ל"למקום". תגמול.

פתיחת הדלת. כך אנחנו לא רק אומרים לכלב מה לא לעשות. אנחנו נותנים לו פעולה ברורה במקום.

מלטז עם ילדים – האם זה מתאים?

כן, אבל עם הסתייגות חשובה. המלטז בדרך כלל חברותי מאוד ויכול לבנות קשר נהדר עם ילדים, אבל בגלל ממדיו הקטנים הוא גם פגיע יותר פיזית. AKC מציין שהגזע יכול להתאים למשפחות, אך לעיתים מתאים יותר לילדים גדולים יחסית שיודעים להתנהל בעדינות עם כלב קטן. ילד קטן לא צריך: להרים אותו לבד. לשאת אותו בבית. לשכב עליו. לרדוף אחריו. למשוך בפרווה. או להצמיד פנים לפנים.

גם אם הכלב סבל את זה עשר פעמים, אין סיבה לבדוק אם יסבול גם בפעם ה-11.

הוא קטן מספיק כדי להזדקק להגנה מהילדים – ולא רק להפך.

מלטז וכלבים אחרים

הרבה מלטזים יכולים לחיות מצוין עם כלבים אחרים, במיוחד כאשר קיבלו חשיפה מתאימה. AKC מציין שעם סוציאליזציה ואילוף מתאימים הם יכולים להסתדר היטב עם כלבים אחרים. אבל הגודל מחייב אותנו לחשוב. מלטז ששוקל 2.5 ק"ג וכלב של 35 ק"ג יכולים להיות חברים. אבל גם משחק שאינו אגרסיבי יכול להסתיים בפציעה אם הכלב הגדול דורך עליו, מתנגש בו או משתמש בעוצמה גדולה מדי. לכן אני לא בוחר חברים לכלב רק לפי השאלה: "האם הם חברותיים?"

אני מסתכל גם על גודל, סגנון משחק ויכולת של שני הכלבים לעצור.

הטעות של להרים את המלטז בכל פעם שרואים כלב

זו נקודה שחשובה במיוחד עם גזעים קטנים. מופיע כלב. המלטז מתרגש. מרימים אותו. מופיע עוד כלב. שוב מרימים. אחרי עשרות חזרות הכלב לא באמת למד איך עוברים ליד כלב אחר כשהוא על הקרקע. במקרים מסוימים הוא אפילו מתחיל לנבוח יותר כשהוא על הידיים. אם יש כלב משוחרר שמסתער או סכנה אמיתית – ברור שמגנים על הכלב. אבל אם מדובר בטיול רגיל, אני מעדיף לעבוד עם מרחק. ללמד התנתקות. לבנות קריאה.

ולאפשר למלטז ללמוד שהופעה של כלב אחר אינה אירוע שמחייב מיד להרים אותו.

מלטז והישארות לבד

זה נושא שחשוב להתחיל איתו מוקדם. המלטז פותח במשך שנים ככלב לוויה והוא נוטה ליצור קשר חזק מאוד עם בני הבית. AKC מציין שחלק מהמלטזים עלולים להתקשות בפרקי זמן ארוכים לבד ושיכולות להתפתח התנהגויות כמו נביחות כאשר הם בודדים או מתקשים בפרידה. אבל זה לא אומר שכל מלטז סובל מחרדת נטישה. וזה גם לא אומר שהפתרון הוא להשאיר גור לבכות עד ש"יבין". אני מתחיל מוקדם. הגור נח במיטה בזמן שהבעלים נמצא במרחק.

בהמשך האדם עובר לחדר אחר. יוצא לכמה רגעים. חוזר. ובהדרגה מאריכים לפי ההתנהגות. אנחנו רוצים ללמד:

"גם כשאני לא צמוד לבעלים, אני מסוגל להיות בסדר".

מלטז שעוקב אחרי הבעלים לכל מקום

זה יכול להיראות מאוד חמוד. אתם עוברים למטבח – הוא אחריכם. לשירותים – הוא אחריכם. לחדר – אחריכם. קמים מהספה – הוא כבר עומד. קשר חזק עם הבעלים הוא לא בעיה. אבל אם הכלב אינו מסוגל לבחור להישאר במקום גם כשאתם זזים, הייתי מתחיל לבנות קצת עצמאות. "למקום". מיטה. לעיסה מתאימה. שער כשצריך. זמנים שבהם הכלב נח בלי להיות צמוד אליכם. לא כדי ליצור כלב מרוחק. אלא כדי שלא תהיה לו רק דרך אחת להרגיש בטוח.

טיפוח מלטז הוא עבודה יומיומית

המראה המרשים של מלטז עם שיער לבן ארוך לא מגיע מעצמו. לפי AKC, הפרווה הארוכה דורשת הברשה וסירוק עד העור באופן תכוף, ובפרווה מלאה אפילו על בסיס יומי, כדי למנוע קשרים והסתבכויות. יש צורך גם ברחצה תקופתית, טיפול בציפורניים, אוזניים ושיניים. הרבה בעלי מלטז שאינם רוצים לתחזק פרווה מלאה בוחרים בתספורת קצרה יותר. וזה הגיוני. אבל מבחינת אילוף, לא משנה איזו תספורת תבחרו – הכלב חייב ללמוד לקבל טיפול.

אני מתחיל מגיל צעיר. מברשת נוגעת לשנייה. תגמול. מרימים כפה. תגמול. נוגעים ליד העין. תגמול. פותחים שפה כדי להסתכל על השיניים. תגמול. התרגילים קצרים מאוד. הטעות היא לחכות שהגור יהיה מלא קשרים ואז להחזיק אותו במשך שעה בזמן שמנסים לפתוח אותם.

למה למלטז יש כתמים חומים מתחת לעיניים?

כתמי דמעות עשויים להיות קוסמטיים, אבל דמעת חריגה, הפרשה, כאב או אדמומיות מחייבים בירור וטרינרי.

הכתמים האדמדמים או החומים שרואים אצל הרבה כלבים לבנים נקראים לעיתים tear staining. בגלל הפרווה הלבנה הם בולטים מאוד אצל מלטז. אבל חשוב להפריד בין כתם קוסמטי לבין בעיה רפואית. אם יש דמעות בכמות חריגה, הפרשות, אדמומיות, גירוד, כאב או שינוי חדש – לא מניחים ש"זה פשוט מלטז". AKC ממליץ שבמצב של tear staining משמעותי כדאי לפנות לווטרינר כדי לבדוק אם קיימת סיבה רפואית.

מלטז ושיניים – אל תחכו לריח רע מהפה

זה אחד הנושאים החשובים בגזעי Toy. פה קטן. שיניים רבות. ולעיתים הצטברות משמעותית של רובד ואבנית. AKC מציין שמלטז נוטה למחלות שיניים ככל שהוא מתבגר וממליץ על צחצוח תכוף כחלק משגרת הטיפול. אני מתחיל את ההרגלה כשהכלב צעיר. מרימים שפה. תגמול. מגע עדין באזור הפה. מברשת. כמה שניות. לא מחכים עד שהכלב בן שש וצריך להחזיק אותו בכוח כדי להתקרב לפה. גם כאן הרגלה היא סוג של אילוף.

האם מלטז משיר שיער?

מעט יחסית לגזעים רבים. למלטז יש פרווה יחידה ללא שכבת undercoat לפי תקן AKC, והשיער הארוך והמשיי נוטה לנשירה מועטה יחסית. אבל חשוב להבין: נשירה מועטה אינה אומרת שאין טיפוח. להפך. הפרווה יכולה להסתבך ולהיקשר ולכן דורשת תחזוקה. וזה גם לא אומר שכל אדם עם אלרגיה יהיה מסוגל לחיות עם מלטז ללא תגובה. אלרגיה לכלבים אינה נמדדת רק בכמה שערות נשארות על הספה.

האם מלטז הוא היפואלרגני?

המלטז מופיע לעיתים ברשימות של גזעים המתאימים יותר לחלק מהאנשים הסובלים מאלרגיה בגלל הנשירה הנמוכה יחסית. אבל "היפואלרגני" לא אומר "אינו יכול לגרום לאלרגיה". אם אדם בבית רגיש לכלבים, לא הייתי קונה גור על סמך המשפט "מלטז לא עושה אלרגיה". עדיף להתייעץ עם איש מקצוע בתחום האלרגיה ולבחון את התגובה האישית לפני קבלת החלטה. גם מפגש קצר עם כלב אינו מבטיח שלא תופיע אלרגיה בבית.

מה זה מלטז קוריאני?

זה ביטוי שהפך נפוץ מאוד במודעות ובחיפושים בישראל. אבל חשוב להבין: "מלטז קוריאני" אינו גזע רשמי נפרד. AKC וה-FCI מכירים בגזע Maltese אחד ובתקן אחד. המונח "קוריאני" משמש לעיתים לתיאור קווי גידול מסוימים, מראה מסוים או פשוט כשפה שיווקית. זה לא אומר שכל כלב שמוגדר כך אינו איכותי. זה פשוט אומר שהמילה "קוריאני" אינה תחליף לתעודת יוחסין, בדיקות בריאות או הערכת מבנה.

ומה זה "מלטז מיני", "מלטז ננסי" או "טיקאפ"?

גם כאן כדאי להיות זהירים. מלטז הוא כבר Toy dog קטן מאוד. תקן AKC מגדיר משקל מתחת ל-7 פאונד, כלומר כ-3.2 ק"ג, ומעדיף בתקן 4-6 פאונד. אין תקן AKC או FCI נפרד ל: "מלטז מיני". "מלטז טיקאפ". "מלטז מיקרו". או "מלטז ננסי". אלה יכולים להיות מונחים שיווקיים לתיאור כלבים קטנים במיוחד. קטן יותר אינו בהכרח טוב יותר. אם מישהו מוכר גור בעיקר סביב הטענה שהוא "יישאר קילו", זו לא הסיבה שבגללה הייתי בוחר אותו.

אני רוצה קודם בריאות, מבנה, אופי והורים שנבדקו.

כמה מלטז אמור לשקול?

לפי תקן AKC, המשקל צריך להיות מתחת ל-7 פאונד, כלומר בערך 3.2 ק"ג, כאשר משקל של 4-6 פאונד – כ-1.8-2.7 ק"ג – מועדף במסגרת התקן. אבל אל תהפכו את המספר הזה ליעד דיאטה. כלב משפחתי שאינו מיועד לתצוגה צריך להיות במצב גוף בריא. מבנה, גיל וגנטיקה משפיעים. אם הכלב שוקל יותר ממספר שקראתם באינטרנט אבל נמצא במצב גוף תקין – לא מכניסים אותו לדיאטה אגרסיבית רק כדי ש"יהיה לפי התקן".

וטרינר יכול לעזור להעריך Body Condition Score ולא רק משקל.

כמה אוכל מלטז צריך?

אי אפשר לתת מספר גרמים נכון לכל מלטז לפי שם הגזע בלבד. צריך לדעת: גיל. משקל. מצב גוף. רמת פעילות. והמזון הספציפי. 100 גרם ממזון אחד יכולים להכיל כמות קלוריות שונה מאוד מ-100 גרם ממזון אחר. אצל כלב כל כך קטן חשוב גם לזכור את החטיפים. כמה חתיכות קטנות במהלך אילוף יכולות להפוך לחלק משמעותי מהצריכה היומית. לכן כשאני מאלף כלב Toy, אני אוהב לחתוך את התגמולים קטן מאוד. הכלב לא צריך חתיכה בגודל של מטבע בכל הצלחה.

בריאות מלטז – מה חשוב להכיר?

מלטז יכול להיות כלב בריא וארוך חיים, אבל קיימות כמה בעיות שחשוב להכיר. לפי AKC, מועדון הגזע האמריקאי ממליץ לכלבי רבייה על: בדיקת פיקות ברכיים. בדיקת לב.

בדיקת חומצות מרה בדם (Serum Bile Acids) להערכת תפקוד הכבד.

זו רשימה ששווה לזכור כשבוחרים מגדל. לא מספיק לשמוע: "ההורים בריאים." אני רוצה לדעת: איזה בדיקות נעשו?

פיקת ברך שיוצאת מהמקום

Luxating Patella היא בעיה שמופיעה בגזעים קטנים ובהם מלטז. מדובר במצב שבו פיקת הברך יוצאת מהמיקום התקין שלה. אצל חלק מהכלבים זה יכול להיראות כמו כמה צעדים שבהם הם פתאום מרימים רגל אחורית ולאחר מכן ממשיכים כרגיל. במקרים משמעותיים יותר יכולה להיות צליעה או בעיה מתמשכת. PetMD מציין Patellar Luxation כאחת הבעיות התורשתיות הרלוונטיות למלטז.

אם הכלב מתחיל לדלג על רגל, לצלוע או נמנע מתנועה – פונים לבדיקה וטרינרית ולא מניחים שזה "בגלל שהוא קטן".

בעיות כבד ומלטז

גדילה לא תקינה, חולשה, תסמינים נוירולוגיים או בעיות עיכול חוזרות מחייבים בירור רפואי; אין להתייחס לגור קטן במיוחד כאל „מיקרו” מוצלח בלי בדיקה.

אחת הסיבות שמועדון הגזע ממליץ על Serum Bile Acids היא החשיבות של איתור בעיות מולדות הקשורות לכבד. Portosystemic Shunt, או liver shunt, הוא כלי דם לא תקין שמאפשר לחלק מהדם לעקוף את הכבד. במלטז קיימת נטייה מוכרת למצב הזה. סימנים יכולים לכלול בין היתר גדילה לקויה, בעיות במערכת העיכול או סימנים נוירולוגיים, אך האבחון כמובן שייך לווטרינר. זה גם מסביר למה אני לא אוהב כשמשווקים גור קטן באופן חריג כיתרון אוטומטי.

גור שאינו גדל כמצופה הוא לא בהכרח "מיקרו מושלם". לפעמים צריך לשאול למה הוא קטן.

לב

מלטז הוא גם אחד הגזעים שבהם מועדון הגזע ממליץ על בדיקת לב לפני רבייה. מצבים מולדים כמו Patent Ductus Arteriosus מתועדים בגזע, ולכן מגדל אחראי לא אמור להתייחס לבדיקות לב כמשהו מיותר. לא צריך להפוך כל בעל מלטז לוטרינר. צריך פשוט לבחור מקור אחראי לגור ולשמור על בדיקות רפואיות שגרתיות לאורך החיים.

לקפוץ מספות ומיטות

מלטז הוא כלב קטן ועדין. מה שנראה לנו כמו קפיצה קטנה מהמיטה יכול להיות יחסית משמעותי עבור כלב ששוקל שניים או שלושה קילוגרמים. במיוחד אצל גור, כלב מבוגר או כלב עם בעיית ברכיים, הייתי בוחן אפשרות של מדרגה או רמפה מתאימה במקומות שהוא עולה ויורד מהם פעמים רבות. זה לא אומר לשים את הכלב בצמר גפן. זה אומר להתאים את הבית לגודל שלו.

איך לבחור גור מלטז?

לא לפי "הכי קטן". לא לפי תמונה. ולא לפי התיאור "קוריאני טיקאפ נדיר". אני רוצה לדעת מי ההורים. לראות את האם כשאפשר. לראות כיצד היא מתנהגת. לבדוק תיעוד יוחסין אם הכלב נמכר כגזעי ומתועד. לשאול על בדיקות בריאות. לבדוק באיזו סביבה הגורים גדלים. למה הם נחשפים. ובאיזה גיל מוסרים אותם. בגלל שהמלטז הוא אחד הגזעים המבוקשים בישראל, יש גם שוק גדול מאוד סביב גורים.

ככל שהביקוש גבוה יותר, כך חשוב יותר לא לקנות לפי מודעה יפה בלבד.

מלטז מול שיצו – מה ההבדל?

שני הגזעים קטנים, מאוד פופולריים בישראל, בעלי פרווה מרשימה ומיועדים בעיקר לחיי לוויה. אבל הם אינם אותו כלב. המלטז בדרך כלל קטן יותר ובעל פרווה יחידה ארוכה ומשיית. השיצו בדרך כלל גדול וכבד יותר, בעל מבנה פנים קצר יותר ופרווה שונה. בשניהם צריך להשקיע בטיפוח. שניהם יכולים להתאים לדירה. ושניהם יכולים להיות מצוינים למשפחה הנכונה. הבחירה ביניהם לא צריכה להיות רק: "איזה מהם יותר יפה?"

אלא איזה מבנה, צרכי טיפוח, אופי ובריאות מתאימים יותר לחיים שלכם.

האם מלטז מתאים לבעלים בפעם הראשונה?

כן, הוא יכול להתאים מאוד. הוא קטן. נוח יחסית מבחינת פעילות. לומד יפה. ויכול להשתלב היטב בדירה. אבל הוא דורש טיפוח משמעותי, חינוך לצרכים, הרגלה להישארות לבד וטיפול בשיניים ובפרווה. אם אתם מחפשים "כלב שלא צריך לעשות איתו כלום", אין באמת גזע כזה.

שאלות נפוצות על מלטז

הטעות הגדולה ביותר בגידול מלטז

היא להתייחס אליו כאילו הגודל שלו פוטר אותנו מללמד אותו. מלטז יכול להיות על הידיים כמעט בכל מצב. וזה בדיוק מה שמאפשר לנו לעקוף בעיות במקום לפתור אותן. הוא לא רוצה ללכת? מרימים. מפחד? מרימים. נובח? מרימים. לא מגיע? מרימים. אבל כל פעם שאנחנו פותרים עבורו את הסיטואציה בצורה הזאת, אנחנו מפספסים הזדמנות ללמד.

מלטז בטוח ונוח לחיים הוא לא מלטז שמעולם לא הורידו מהידיים. הוא כלב קטן שלמד כיצד לחיות בעולם הגדול שסביבו.

תנו לו ללכת. תנו לו להריח. למדו אותו קריאה. הרגלו אותו לטיפוח. בנו עצמאות. הרגילו אותו לאנשים ולכלבים בצורה נכונה. ותנו לו גבולות ברורים בדיוק כפי שהייתם נותנים לכלב ששוקל 30 ק"ג. ב-PawZone אפשר לעבוד עם גורי מלטז וכלבים בוגרים על חינוך לצרכים, נביחות, חשיפה, הליכה ברצועה, קריאה, הישארות לבד, רגיעה בבית והתנהגויות שכבר הפכו להרגל.